<h1>צרור הכסף הקצר, דרך ב' שער ב'</h1>
<h2>דף טז.</h2>
וכן האומר לחבירו אמר לי אבא שיש לו בידך מנה, ומודה בנ', הוי משיב אבידה ופטור אף מהיסת. ואצ"ל אם הודה מעצמו בלא שאלה. אבל א"ל תן לי מנה שיש לאבי בידך, חייב אפילו הודה החמשים. וכן [כתב] הרי"ף פרק הדיינין ור"ם פ"ד דטוען. ומה שאמרו דהוא כמשיב אבידה לגבי האי בן היכא דהודה מעצמו, וכן באמר ליה אבא וכו', דוקא בשלא היו עדים שהיה לאביו עסק עם המוריש, אבל אי איכא עדים דהוה ליה עסק עמו לא הוי כמשיב אבידה. וכדאמרינן [כתובות ט"ו ע"ב] מודה רבי יהושע באומר שדה זו וכו' אבל לקחתיה ממנו נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, ודוקא שאין שם עדים, אבל יש עדים שהיה של אביו והוא אומר לקחתיה ממנו אינו נאמן. וכן הדין אם הדבר מפורסם שהיה לאביו עסק עם זה המודה במקצת ליורשים, [שאז] אין [לו] דין משיב אבידה. וכן כתבו רבינו האיי.
